ביאור:אסתר ג י
אסתר ג י: "וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר הַיְּהוּדִים."
תרגום ויקיטקסט: המלך לא שאל את המן שום שאלות, הוא מייד הסיר מעל ידו את הטבעת שלו המשמשת לחתימה על פקודות מלכותיות, ונתן אותה להמן בן המדתא האגגי, שהיה צורר (מציק ושונא) את היהודים.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ג י.
וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן - מה משמעות נתינת הטבעת?
[עריכה]1. טבעת המלך שימשה לחתימה על מסמכים רשמיים ופקודות מלכותיות. מסירת טבעת המלך להמן משמעה האצלת סמכויות מלאה לכתוב בשם המלך כל פקודה הדרושה לשם ביצוע התוכנית. הדבר מעיד על כך שאחשוורוש בכלל לא התעניין בפרטי התוכנית; הוא לא חקר את המן ולא שאל שום שאלות לגבי פרטי הביצוע ואופן הביצוע; הוא העביר אליו את כל הסמכויות ואמר לו "תעשה מה שאתה רוצה".
2. הטבעת נשארה בידי המן עד הוצאתו להורג (אסתר ח א). טבעת יש רק אחת. כשהטבעת אצל המן, המלך לא יכול לחתום על שום מסמך אחר, ולא יכול לתת את הטבעת לאף מטרה אחרת. הדבר מראה על האמון המוחלט שנתן המלך בהמן במשך כל התקופה.
הקבלות
[עריכה]גם פרעה נתן את הטבעת המלכותית ליוסף כשמינה אותו למשנה-למלך, (בראשית מא מב): "וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף".
צֹרֵר הַיְּהוּדִים
[עריכה]הביטוי מלמד, שהמן שנא את היהודים, מסיבה לאומנית, עוד לפני שהכיר את מרדכי. הביטוי מזכיר את (עזרא ד א): "צרי יהודה ובנימין". ייתכן שהמן היה אחד מאותם צרים, ולכן מרדכי לא השתחוה לו (ראו ביאור:אסתר ג ב).